ביום שישי 8/6/01 בשעה 18:00 בערך ישבתי עם אחי טל בחדר
שלו
ונכנסנו לאתרי היכרויות במטרה לבדוק
אם קיבלתי תשובות
מבחורות
שכתבנו להן. יום קודם לכן החזירה לי מישהי בשם שלי
תשובה
לאימייל ששלחתי לה ובו היא כתבה כי היא שמחה לקרוא
את
הפרטים שפרסמתי על עצמי באתר וביקשה שאשלח לה תמונה
שלי.
ביקשתי מטל שיסרוק תמונה שלי ושנשלח לה.
עוד
באותו שבוע , מסתבר כי אחי רכש מצלמה דיגיטלית למחשב
(לאחר
שהתלבט רבות אם לרכוש אותה) , הדומה לכל מצלמת
סטילס
רק שהשוני בה הוא שהיא נראית כמו מצלמת צעצוע.
תוך
כדי כך שישבתי וכתבתי במחשב , הוציא אחי את המצלמה
(מבלי
שאשים לב) וקרא לי תוך שהוא מכוון את המצלמה אליי.
הבטתי
אליו , וכאשר ראיתי את המצלמה
(שנראתה
לי כמצלמת צעצוע) , חייכתי חיוך של : " בסדר ,
נכון
, לך תחפש מישהו אחר לצלם אותו". ואז באותו רגע ,
טל
צילם אותי ואמר לי כי את התמונה הזו הוא שולח לבחורה.
שמעתי
את רעש הצילום , שנשמע כל כך אמיתי , ובעודי חושב
על
כך – שוב הוא צילם אותי , ואז קלטתי שאכן מדובר כנראה
במצלמה
אמיתית !!
אמרתי
לו : "חכה רגע !! (והלכתי לחדרי , הסתרקתי , שמתי
כובע
, התגנדרתי קצת) ולאחר מכן חזרתי אליו וביקשתי
שיצלם
אותי שוב – הפעם כמו שצריך , ואכן הוא צילם אותי
ושלחנו
את התמונה לבחורה.
להצגת שלושת התמונות – לחץ כאן !!
אח"כ
היינו בצ'ט של וואלה והתחלנו לדבר עם מישהי שקראה
לעצמה
"שוטרת כחולה".
בהתחלה
היא לא התייחסה אלינו כ"כ מכיוון שדיברה עם עוד
מישהו
ואמרנו לה שאנו ממתינים לה שתסיים. חיכינו וחיכינו
ולאחר
כרבע שעה לערך אמרנו לה שבתא המעצר כבר מחכים פחות.
ואז
היא התחילה להתייחס אלינו ואז התחלנו להינות מהשיחה ,
מכיוון
שהיא קראה לעצמה "שוטרת כחולה"
ומכיוון
שישנו סיפור בקלטת של להקת הגמלים (שאותו ידעתי בע"פ)
שמספר
על שוטרים , סמים , וחיות סיפרתי לטל את הסיפור והוא רשם
לה
אותו. הסיפור הולך כך :
זה
סיפור מהיער
אדון
אוגר היה סוחר ,
היה
מוכר לכל עובר.
בא
הפיל – גנב לו צ'יל ,
הארנבת
היתה נגנבת.
בא
הקוף אל הינשוף – היי אדון סדר לי בוף ,
הנמר
היה ממזר – את כל היער הוא סידר ,
בסוף
יצא שהוא שוטר.
את
אדון אוגר היה עוצר ואותו היה חוקר.
אדון
אוגר שנעצר בחקירות מסכן נשבר ,
היכה
אותו אדון נמר – עד שהודה אני סוחר.
אדון
אוגר עמד למשפט כשכולו נפחד נרעד ,
אך
הבבון העורך דין – זיכה אותו שלא כדין ,
את
אדון נמר במשפט סידר – ואמר לו וואלה אתה ממזר ,
היום
כל איש , כל חנטריש – מעשן חופשי חשיש.
אדון
אריה , הוא השופט – אמר וואלה אתה באמת צודק.
אפילו
כאן בבית משפט , לחרגול יש צ'ינגלה ביד.
ואז
הכריז בקול נרעם : "חשיש חוקי" – נמר נדהם.
ומאז
ועד היום יעשנו חשיש בכל מקום.
בסוף
הסיפור היא צחקה ואמרה שאני "קרוע....."
בקיצור
ממש נהניתי מהשיחה איתה בצ'ט שבסופה
התקשרתי לחבר
שלי
אופיר ורציתי להציע לו לצאת לבלות. אופיר לא ענה
לפלאפון
ומכיוון שנשאר לי טעם טוב מהשיחה עם הבחורה בצ'ט ,
השארתי
לו הודעה שבין היתר היתה קשורה לסיפור שסיפרתי
לבחורה
בצ'ט.
ההודעה :
להאזנה
ליחצו על play !!
אח"כ
ירדתי לאכול ארוחת ערב עם המשפחה וכמו בכל יום שישי ,
הכנתי
את ה"לאפה" המסורתית של העירקים (עם הביצים ,
החצילים
, הקציצות וכו'). ישבנו במטבח והתחלנו להסתלבט
אחד
על השני בצחוק ...
אני
קראתי לאחותי "קקטוס" – בגלל צורת השיער בה הסתפרה.
טל
קרא לי "נסראללה" ו"עזראיל" – בגלל שהארכתי שיער
(האמת...השיער
הציק לי , אבל התעקשתי להאריך אותו)! וגם
ההורים
אמרו לי שאני צריך להסתפר...
בקיצור
... היתה ארוחת ערב נחמדה עם צחוקים.
אח"כ
עליתי למקלחת ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי מהמקלחת ,
ראיתי
את אחי טל והלכתי להתלבש בחדר. נעלתי נעליים שחורות ,
ג'ינס
כחול , וחולצה לבנה , שמתי ג'ל בשיער וירדתי למטה. התקשרתי
לאופיר
שוב ואמרתי לו שאני בא לאסוף אותו.
אמא
שלי היתה בסלון וראתה טלוויזיה (האור בחדר היה כבוי) ,
לקחתי
את המפתחות של הרכב תוך כדי כך שאני אומר לאימי
"אמא
– לקחתי את המפתחות של הג'יפ".
ואז
אמא אמרה לי "רגע , לאן אתה הולך כ"כ חתיך ?,
תדליק
את האור, תעשה סיבוב , בוא נראה אותך ,
אולי
תביא לנו איזו בחורה..."
יצאתי
מהבית ונסעתי לאופיר המתגורר בהוד השרון.
כשהגעתי
אליו ישבתי קצת עם הוריו ודיברנו וצחקנו.
אח"כ
יצאנו לאסוף את רותם מכפר סבא. אופיר ורותם הציעו
שנלך
לסרט , ואני החלטתי שאנו הולכים לקריוקי ואמרתי
"אני
רוצה לשיר". עצרנו בדרך בכספומט והוצאתי כסף.
הגענו
למועדון ה"בולדוג" , החניתי את הרכב. אופיר ורותם
הציעו
שאולי קודם ניכנס ונראה את המקום , אך אני החלטתי –
"אני
רוצה לשיר" !!
ירדנו
מהרכב והתחלנו לצעוד לעבר המועדון. אופיר שאל אותי
למה
לא הבאתי את הפלאפון (הפלאפון שלי היה לא תקין
והעדפתי
להשאיר אותו בבית) , ואני לא עניתי , ואז אופיר
פנה
לרותם ואמר לו להביא את הפלאפון שלו, ורותם השיב
לו
:"עזוב , למה צריך ? נשאיר אותו באוטו – וכך היה !!
נכנסנו
למועדון וישבנו ליד שולחן. התקליטן התחיל לשיר
בלטינית
ALABINA , ואני ורותם התחלנו לשיר ביחד איתו ,
ונכנסנו
לקצב.
לאחר
מס' דקות החלטנו שנעבור מקום כי הרמקולים היו ממש
לידינו,
אז עברנו לשבת בבר , אני באמצע , רותם מימיני
ואופיר
משמאלי.
אני
הזמנתי כוסית ג'יי בי , אופיר יין , ורותם קוקטייל.
לקחנו
את חוברת השירים והתחלנו לדפדף בה.
אמרתי
לאופיר : "אני ואתה עולים לשיר" !!
אופיר
רצה לשיר את השיר
LIVING INSIDE NEAR WILED HEAVEN
של
R.E.M , ואמרתי לו שאני לא מכיר את השיר ושנחפש שיר
יותר
קל. חיפשתי בדקדקנות אחר שיר שיתאים ולבסוף החלטתי !!
אנחנו
נשיר את LA BAMBA.
ואז
אופיר אמר לי : "אבל אני לא יודע לשיר ,
אני
לא יודע את המילים" !!
ואני
התעקשתי : " אל תדאג , הבתים עלי – אתה תצטרף בפזמון ,
אני
אבחר משהו קל " והוא הסכים.
לאחר
שבחרתי את השיר "לה במבה" מילאתי את הפתק
ומסרתי
אותו לברמן.
להצגת הפתק – לחץ כאן !!
אני
ואופיר התחלנו לשיר את השיר על הבר (עשינו חזרות) ,
הסתכלנו
אחד לשני בעיניים ושרנו , תוך כדי שאנו ממתינים
שיקראו
לנו לעלות לשיר.
סיימתי
לשתות והזמנתי עוד כוסית (שאותה לא שתיתי).
אופיר
הסתובב לעבר התקליטן וחיכה לרגע בו יקראו לנו לעלות
לשיר.
כ"כ רציתי לשיר כבר , שהתחלתי לקום ,
ובזמן
שהתחלתי לקום , אופיר הסתובב חזרה לכיוון שלי
במטרה
להגיד לי שעוד לא הגיע תורינו ,
וראה
שקיבלתי את כוס השתייה שהזמנתי.
הוא
הביט עלי , ואני סובבתי את הראש לעברו וחייכתי חיוך רחב
ומלא
אושר. אח"כ הפניתי את ראשי בחזרה לכיוון הבר
(תוך
כדי כך שקמתי) , ולפתע הרגשתי שמשהו בתוכי לא בסדר –
הייתי
משותק !!
רציתי
להיאחז בבר , אך לא יכולתי לזוז. אופיר הסתכל עליי
וקרא
לי "אייל"....
ואז
לפתע.......נפלתי ותוך כדי כך אופיר ורותם תופסים אותי
כדי
שלא אפול.
אייל
שמואלי ז"ל , נפטר בתאריך 9/6/01 בשעה 02:30 לערך
במועדון
בר קריוקי "הבולדוג" שבת"א לאחר נסיונות החייאה
של
כ-50 דקות. בן 27.5 היה במותו ,
ונפטר כתוצאה מדום לב.
אייל
ז"ל הותיר אחריו משפחה כואבת (הורים , אח ואחות)
שלא
יודעים כיצד להתמודד עם אובדנו ומתקשים להשלים עם מותו.
החיוך
האחרון שהיה על פניו של אייל שמואלי ז"ל בעת שנפל ,
הדגיש
שמותו של אייל ז"ל היה "מוות של מלאך".